בישראל, כיום, פחות מחמישית מהאוכלוסייה מעשנת. יחד עם זאת, הרוב המוחלט של האזרחים, שאינם מעשנים, חשוף לעישון כפוי ועקב כך למחלות ולנזקים. מחקרים שבדקו השפעת החלת חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים במדינות שונות בעולם מראים בבירור כי אכיפה יעילה של החוק מביאה לירידה בתחלואה ובתמותה עקב נזקי עישון וירידה בכמות המעשנים.
נזקי העישון הכפוי
את הנזקים הנגרמים עקב העישון הכפוי במקומות ציבוריים ניתן להסביר על ידי הזיהום החמור הנוצר על ידי העישון לאוויר אותו אנו נושמים במקומות ציבוריים. תושבי ישראל מעשנים מידי שנה כ-10 מיליארד (!!) סיגריות. אלו פולטות לחלל האוויר כמויות אדירות של מזהמים. עשרות טונות של זפת, ניקוטין, פחמן חד חמצני, אמוניה ועוד חומרים מסוכנים נפלטים בכל שנה לאוויר עקב עישון. הבעיה היא שרוב העישון מתבצע באזורים מאוכלסים ולרוב במקומות סגורים (מסעדות, בתי קפה, קניונים, פאבים, מקומות עבודה וכדו'). אנשים הנמצאים במקומות אלו שואפים לקרבם אוויר הספוג במאות חומרים מסוכנים ומסרטנים הגורמים לנזקים עצומים לגוף האדם.
מחקר שהתפרסם בשנת 2006 הראה כי זיהום האוויר במקומות בילוי גבוה בשיעורים מדהימים מאשר זיהום האוויר בכביש סואן. בממוצע, נמצא בפאבים זיהום אוויר הגבוה פי 10 מאשר בכביש סואן. בפאבים מסוימים נמצא זיהום אוויר הגבוה פי 40 !
על מנת לסבר את האוזן עם מספרים, משקל החלקיקים המזהמים באוויר שנמדד בממוצע בפאבים עמד על 285 מיקרוגרם למטר מעוקב, לעומת רמה של 25 מיקרוגרם שנמדדה ליד כביש סואן. לצורך השוואה, המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי הגדיר את הרמה של 150 כמאוד לא בריאה ואת הרמה שמעל 250 כמסוכנת.
מחקר דומה, בארצות הברית, בדק מקומות בילוי – פאבים, קזינו, מועדון ביליארד. הממצאים מדהימים:
- זיהום האוויר בתוך המבנים היה גבוה פי 20 לעומת הזיהום בחוץ.
- כמות החלקיקים באוויר הייתה גבוהה פי 2.6 מאשר זו שנמדדה ברחוב וליד כביש ראשי.
- עשן הסיגריות מהווה כ-90 אחוז מזיהום האוויר, וכ-90 אחוז מכמות החומרים המסרטנים באוויר.
לאחר כניסת חוק הגבלת העישון לתוקף נבדקו המקומות שוב. הממצאים מראים כי זיהום האוויר ירד ב-90 אחוז לעומת המצב לפני כניסת החוק לתוקף.
הממצאים הראו כי אוורור או אמצעים לטיהור האוויר אינם יעילים והדרך היחידה להגן על העובדים והמבלים היא איסור העישון במקומות אלו.
העיר הלנה כדוגמא לנזקי העישון הכפוי
העיר הלנה אשר במונטנה, ארצות הברית, היא דוגמא טובה ליעילות איסור העישון במקומות ציבוריים. הלנה נבחרה מכיוון שהיא עיר קטנה (כ-70 אלף תושבים), ובה בית חולים אחד בלבד. בעיר הזו נכנסו לתוקף, בשנת 2002, חוקים האוסרים איסור מוחלט על עישון במקומות ציבוריים, חוקים שנאכפו ביתר קפדנות. כחצי שנה לאחר מכן הצליחו המתנגדים לאיסור להוציא צו בית משפט המבטל זמנית את החוקים עד להכרעה בבית המשפט. כך, נוצר חלון זמנים של כחצי שנה בו נאכף חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים.
חוקרים ניצלו את המצב הייחודי בעיר הלנה ובדקו את יעילות איסור העישון במקומות ציבוריים בתחום התקפי הלב. המחקר עקב אחר אשפוזים בבית החולים עקב התקף לב במשך כחמש שנים לפני כניסת החוק לתוקף, בתקופה בה החוק נאכף ובשנה בה החוק הוקפא. התוצאות מרשימות:
- בחצי שנה בה נאסר העישון במקומות ציבוריים חלה ירידה של 40 אחוז במספר התקפי הלב בקרב תושבי הלנה
- בפריפריה של העיר הלנה, שם התושבים טופלו באותו בית חולים אך החוק לא הוחל באזור זה, כמות התקפי הלב לא השתנתה באופן משמעותי.
- בשנה שחלפה מאז הוקפא החוק עלה מספר התקפי הלב בקרב תושבי הלנה בחזרה כמעט עד לרמת התקפי הלב המקורית.
מידע נוסף בנושא
- קיראו מאמר של פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, על המחקר שנעשה בהלנה.
- מאמר נוסף של פרופ' סלע – "יותר ארופאים נושמים כיום אוויר צח מבעבר: האם גם בישראל ניתן ניתן לנשום כבר לרווחה?"
- מאמר על תוצאות החוק למניעת עישון במקומת ציבוריים בסקוטלנד
סיכום
כ-8,000 איש מתים בכל שנה מנזקי עישון בישראל. מדובר במספר הגדול מסך התמותה מתאונות דרכים, פעולות טרור ומלחמות יחד מאז קום המדינה. וזה בכל שנה ושנה. מתוכם, כ-800 מתים מנזקי עישון כפוי, קרי עקב עישון של אנשים אחרים. מדובר במספר הגדול ביותר מפי 2 מסך ההרוגים בתאונות דרכים בכל שנה.
במדינות רבות בעולם נחקקו חוקים האוסרים את העישון במקומות ציבוריים. במדינות בהן החוק נאכף באופן יעיל ניתן לראות ירידה ברורה בתחלואה ותמותה עקב נזקים הנגרמים מעישון ועישון כפוי, נזקים כסרטן ומחלות לב. לרוב, אכיפת החוק להגבלת העישון הביאה גם לירידה במספר המעשנים, דבר המבורך לכשעצמו.
