תביעות יצוגיות

תביעה ייצוגית היא תביעה שאדם מגיש נגד עסק בגין עוולה שנגרמה לו באופן אישי ע"י העסק, ושאת אותה עוולה גרם העסק גם לאנשים נוספים.

במקרה של עישון במקומות ציבוריים – העוולה שנגרמת היא אי מניעת עישון ע"י המחזיק של מקום ציבורי (או ליתר דיוק – הפרת חובה חקוקה ורשלנות).

התובע מעריך את מספר חברי הקבוצה, מגדיר את הפיצוי לכל אדם בקבוצה, וכתוצאה מכך נגזר סכום הפיצוי הכולל – מכפלה של מספר האנשים בקבוצה בסכום הפיצוי לכל אדם בקבוצה.
יוצא מכך שסכום הפיצוי הכולל הוא גבוה מאוד (מגיע למיליוני ועשרות מיליוני ש"ח), ועל כן מרתיע מאוד עבור מקומות ציבוריים סוררים, יותר מאשר תביעה קטנה שבה נהוג לפסוק כמה אלפי ש"ח לתובע, כאשר סכום הפיצוי המקסימלי שניתן להגיש בבית משפט לתביעות קטנות הוא עד 33,800 ש"ח.

בזמן האחרון, בגלל קשיים באיתור חברי הקבוצה, נהוג לפסוק "פיצויים לטובת הציבור" – הנתבעים יעבירו את סכום הפיצוי הכולל לגוף או גופים שמטרתם תואמת את מטרת התביעה, למשל במקרה של תביעות בנושא עישון במקום ציבורי: גופים שקשורים קשר כלשהו למאבק בעישון – גופי בריאות, גופי מחקר, גופים הנאבקים בעישון וכיוב'.

הפיצוי לתובע הייצוגי נקרא "גמול" והוא נקבע באופן נפרד מאשר לחברי הקבוצה (בדר"כ הגמול גבוה יותר מהפיצוי לאדם בודד בקבוצה המיוצגת). בית המשפט יכול לפסוק גמול לתובע הייצוגי, גם אם לא אישר את התביעה הייצוגית (למעשה התביעה הופכת לתביעה רגילה).

תביעה ייצוגית מוגשת לבית משפט מחוזי, אין אגרת בית משפט והתובע גם לא משלם שכר טרחה לעורך הדין שלו. במקרה שהתובע זוכה בתביעה – שכר הטרחה של עורך הדין של התובע משולם ע"י הנתבעים. יצויין כי במקרה של הפסד, כמו בכל תביעה (גם בתביעה קטנה), עלול התובע להיות מחוייב בהחזר הוצאות משפט שנגרמו לנתבע. ניתן להמנע מפסיקת הוצאות משפט אם התובע מושך את התביעה כאשר יש תחושה שהשופט לא מתכוון לאשר את התביעה.

התביעה הייצוגית היא הליך ממושך. נדרשים בה מספר דיונים, והיא עשויה להמשך בממוצע בין שנה ל-3 שנים.

בדר"כ תביעות בנושא עישון במקום ציבורי הן לא בגין אירוע חד פעמי שבו המחזיק של המקום לא מנע עישון, אלא בגין אירועים חוזרים ונשנים, סדרתיים, שבהם המחזיק של המקום לא מנע עישון. נטל הראיות הוא כבד יותר ונדרש להוכיח כי במספר אירועים שונים המחזיק של המקום לא מנע עישון. יש מספר אפשרויות להוכיח ולצבור ראיות:

1. התובע ייכנס בעצמו למקום הציבורי מספר פעמים ויתעד את המעשנים במקום ואת אי מניעת העישון ע"י המחזיק של המקום (שילוט שאוסר על העישון הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק. נדרשת מניעה אקטיבית).
2. התובע ישלח אחרים מטעמו (חברים, משפחה וכו') ע"מ שיתעדו את העישון כפי שמתואר בסעיף הקודם.
3. התובע יקליט את המחזיק של המקום כאשר הוא למעשה מודה שהוא לא מונע עישון ושהוא מאשר לאנשים לעשן בשטח המקום.
4. התובע ישכור חוקר פרטי שיאסוף את הראיות הנדרשות – יבקר במקום מספר פעמים, יתעד את המעשנים במקום, ואולי אף יקליט את המחזיק של המקום כאשר הוא מודע שהוא לא מונע עישון בשטח המקום. שירותי חוקר פרטי עולים בסביבות 1,000 ש"ח, אותם כמובן התובע יכול לדרוש מהנתבע כהחזר הוצאות במסגרת התביעה.

השוואה בין תביעה קטנה לתביעה ייצוגית:

	תביעה קטנה	תביעה ייצוגית
בית המשפט המוסמך	בית משפט לתביעות קטנות	בית משפט מחוזי
ייצוג ע"י עורך דין	אין (יש אפשרות להעזר בעו"ד לכתיבת כתבי התביעה, ההגנה וכו', אבל בבית המשפט כל צד מייצג את עצמו)	יש
שכר טרחה לעורך הדין של התובע	אין ייצוג עורכי דין	התובע לא משלם שכר טרחה לעורך דינו. במקרה של פסיקה לטובת התובע – שכר הטרחה משולם ע"י הנתבעים
אגרת בית משפט	1% מסכום התביעה, מינימום 50 ש"ח	תלוי בעילת התביעה. אין עילת תביעה ייצוגית ישירות בגין עישון במקום ציבורי. אם עילת התביעה היא בגין הפליה בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, או בגין מפגע סביבתי או בגין פגיעה בשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (למשל חולי אסטמה) – יש פטור מאגרת בית משפט. בשאר המקרים (למשל חוק הגנת הצרכן שבדר"כ בתביעות ייצוגיות בגין עישון במקום ציבורי נהוג להגיש בעילה הזאת): 5,500 ש"ח עם הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. במקרה של זכיה או הסדר פשרה – הנתבעים יחזירו לתובע את האגרה של ה-5,500 ש"ח ששילם בעת הגשת התביעה. במקרה של הפסד – התובע ישלם אגרה של עוד 10,500 ש"ח נוספים.
מספר דיונים	בדר"כ דיון אחד	מספר דיונים
משך התביעה מהגשת כתב התביעה ועד פסק הדין	מספר חודשים (כחצי שנה)	מספר שנים (בדר"כ 1-3)
סכום הפיצוי הכולל	נהוג לפסוק כמה אלפי ש"ח לתובע, כאשר סכום הפיצוי המקסימלי שניתן להגיש בגינו תביעה – 33,800 ש"ח	פיצוי לטובת הקבוצה/הציבור – מיליוני/עשרות מיליוני ש"ח, גמול מיוחד לתובע הייצוגי, וכן שכר טרחה לעו"ד שמשולם ע"י הנתבעים במקרה של פסיקה לטובת התובע
נטל הראיות הנדרש	נמוך יחסית	גבוה. נדרש תיעוד של העישון במקום הציבורי במספר אירועים שונים. נדרש להוכיח ביתר שאת כי המחזיק של המקום לא עשה די למניעת העישון במקום וחוזר על העוולה באופן סדרתי