הפכו את אוויר נקי לעמוד הבית עמוד הבית
עמוד הבית אודותינו
עישון ונזקיו
חוקים
פסדי דין
תביעות
עישון כפוי במקומות עבודה
פנייה לרשויות
נציב תלונות הציבור ומבקר המדינה
מן התקשורת
קישורים
שאלות נפוצות
צרו קשר
                                                                           לקריאת פסק הדין המלא לחץ על שם פסק הדין
התובעת, אירית שמש, אישה הרה בזמן האירוע, סעדה עם בני משפחתה במסעדה. לאחר הזמנת האוכל, לקוחות אחרים וגם אחת המלצריות החלו לעשן. בקשותיה של אירית שהעישון יופסק לא בוצעו במלואן. אירית טענה כי העישון הוא בניגוד לחוק, כי לא היה במקום שילוט האוסר על העישון, כי לא הייתה הפרדה ראויה מהלקוחות המעשנים וכי נגרם נזק לה ולעובר שברחמה.
אירית ערערה לבית המשפט העליון, לאחר שהפיצוי שקיבלה בבית המשפט לתביעות קטנות ובהמשך בבית המשפט המחוזי היה נמוך, לטענתה, ביחס לנזק הבריאותי שנגרם לה. בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של אירית ופסק כי על מסעדת פוקצ'טה לשלם לה, בנוסף לפיצויי בשווי הארוחה, 1000 ₪ פיצויים ועוד 1000 ש"ח הוצאות משפט.
כבוד השופט רובינשטיין קבע, בין השאר:
  •       לאור אי-אכיפת החוק על ידי הרשויות, יש מקום ל"אכיפה אזרחית" ע"י אזרחים שסובלים מהעישון הפאסיבי במקומות ציבוריים: "אכן, הרשויות צריך שיעשו מלאכתן כפי שהטיל עליהן המחוקק בפיקוח ובאכיפה. ואולם, כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח ל-"אכיפה אזרחית". כך שהאזרח האכפתי המבקש לשמור על בריאותו ובריאות הציבור יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים".
  •       כבוד השופט מציין את הקושי הקיים בהוכחת הנזק שנגרם ללקוח שסבל מעישון פאסיבי. זאת מאחר שבתביעות פיצויים במשפט אזרחי נדרש התובע להראות כי נגרם לו נזק עקב פעולות הנתבע: "בנסיבות הקיימות, עם זאת, יקשה מאוד – מטבע הדברים – להוכיח נזק ספציפי מעישון, העשוי להתגבש לאורך שנים רבות. את גרימת הנזק – כנדרש בסעיף 63(א) לפקודת הנזיקין – ניתן רק לשער על דרך "הסתברות מצטברת". ברי הוא, כי המבקשת ובא כוחה באים בתביעה בעלת אופי ציבורי יותר מאשר אישי."
  •       כבוד השופט מקבל את הקריטריונים שהציע בא-כוחה של אירית לבדיקת נכונותו של בעל העסק לאכוף את החוק: "נתתי אל ליבי גם את הקריטריונים שמנה בא כוחה המלומד של המבקשת לפיצוי, כגון מאמצי המחזיק במקום הציבורי למניעת הנזק, מידת הרווח שהופק, דרגת ההפרה, וכדומה.
  •       לסיום קובע כבוד השופט: "נראה לי שמשהופרה חובה חקוקה, ומשהמדובר במשפחה ובה ילדים ואשה בהריון, יש מקום ליתן ביטוי חזק יותר – ולו גם עדיין במישור הסמלי – לנזק, לשם הרתעת הרבים".
  
הדס תבעה את המסעדה לאחר שבקשותיה מהמלצרית לפנות ללקוחות מעשנים ולבקשם להפסיק לעשן לא בוצעו ולאור העובדה שלא היה כלל שילוט האוסר על העישון במסעדה. הדס זכתה במלוא סכום תביעתה, 2000 ש"ח.
כב' השופט פרידלנדר קבע בפסק דינו:
        "אני דולה מעדות נציג הנתבעת, כי מדיניות הנתבעת היא לאכוף את האיסור באופן התלוי בעוצמת הדרישה במקרים קונקרטיים, להבדיל מאשר אכיפה גורפת ובלתי מותנית של הוראות החוק כמות שהן. לפיכך עלי לקבוע כי הנתבעת לא קיימה את הוראות החוק."
       "אני ער לאי הנעימות של בעל עסק של שירות להיכנס לסיטואציה לעומתית מול לקוחותיו, אולם זוהי גזירת המחוקק... להקפיד על כך, חרף אי הנעימות".
ובהמשך: "דווקא אי הנעימות בשילוב עם האינטרס הציבורי האמור, יוצרים שיקול של מדיניות להחמיר בפסיקת פיצוים במקרים שבהם מוכחת ההפרה, כדי ליצור תמריץ מוגבר לבעלי העסקים הרלוונטיים להקפיד על החוק חרף העכבות שתוארו"
 
ת"ק 1169-07 ירון רותם נ' קפה נטו
ירון ובת זוגו ישבו בבית הקפה שבו שרר ריח עשן סיגריות ושלא כלל כל הפרדה בין החלק המיועד למעשנים ובין שאר בית הקפה. כשפנה ירון למנהל המשמרת בבקשה שיפעל לכיבוי הסיגריות, סירב האחרון להורות למעשנים להפסיק לעשן.
תביעתו של ירון התקבלה ובית הקפה חויב לפצות את ירון בסכום של 2,500 ש"ח. כב' השופט פורג קבע בפסק דינו שבית הקפה לא עמד בדרישות החוק מאחר ולא הוקצה חדר נפרד לחלוטין למעשנים, ואילו האזור שכן הוקצה, בנוסף שלא היה נפרד לחלוטין, היה גדול מהנדרש בחוק (עד רבע מגודל המקום הפתוח לציבור).
לפיכך קבע השופט:
"בנסיבות אלה הנתבעת הפרה את הוראות חוק הגבלת העישון מאחר והיה עליה להציב בכל תחומי בית הקפה שלטים האוסרים עישון ולאסור את העישון לחלוטין בתחומי בית הקפה".
מכאן נלמד כי ברגע שלא קיים חדר נפרד למעשנים או שהחדר הקיים אינו עומד בדרישות החוק, אזי כל המקום מוגדר כמקום שלא ניתן לעשן בו ולכן יש לאסור את העישון בכל החלל.
בנוסף קבע השופט:
        "איני מקבל את טענת הנתבעת בדבר כך שהתובע יכול היה להקטין את הנזק שנגרם לו באמצעות הזמנת משלוח או באמצעות ישיבה בבתי קפה הסמוכים לזה שבבעלות הנתבעת. עצם העלאת הטענה אינה במקומה. מחובתה של הנתבעת לקיים את הוראות חוק הגבלת העישון כלשונן ולא להטיל את האחריות למחדליה על לקוחותיה".
         "ברור גם שהקצאת חדר נפרד לצרכי עישון והתקנת מערכות סינון אוויר כרוכה בעלויות אשר מכבידות על ניהול העסק. אולם על הנתבעת לכבד את הוראות חוק הגבלת העישון כשם שהיא מכבדת הוראות חוקים אחרים הנוגעים לניהול העסק. ככל שהנתבעת ומחזיקי מקומות ציבוריים אחרים יקדימו להבין שעליהם לפעול על פי הוראות חוק הגבלת העישון יימנעו מצבים של הגשת תביעות נגדם בגין הפרת הוראות חוק זה".
 
נעם תבע את קניון "דיזינגוף סנטר" על כך שנחשף בקניון לעשן סיגריות של לקוחות הקניון, על כך שבעלי הקניון אינם אוכפים את חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, אינם מציבים שלטים האוסרים על העישון, כפי שנדרש בחוק, על כך שהם מעודדים את העישון בקרב לקוחות על-ידי הצבת מאפרות בתוך חלל הקניון ועל כך שהם מאפשרים לעובדיהם לעשן בתוך הקניון.
תביעתו של נעם התקבלה ודיזינגוף סנטר חויב לשלם לנעם 4000 ש"ח פיצויים ועוד 500 ש"ח הוצאות משפט.. כב' השופטת יעל אילני כתבה בהחלטתה כי אכן הפרו בעלי הקניון את חוק הגבלת העישון עישון במקומות ציבוריים בכך שלא הציבו שלטים כפי הנדרש בתקנות (שלט כל 30 מטר קיר ובכל כניסה לקניון). בנוסף, קבעה כב' השופטת כי הצבת מאפרות באיזור שבו אסור לעשן מביאה לעידוד הלקוחות לעשן למרות האיסור ובכך פועל הקניון בניגוד לרוח החוק:
"הנתבעת פעלה בניגוד לרוח החוק בשני היבטים: האחד, בהציבה מאפרות ברחבי הקניון. אין ספק שמדובר בשדר הפוך מזה המשודר בשלטי איסור העישון. גם אם לטענת הנתבעת, יש להציב את המאפרות על מנת שהמבקרים יוכלו להניח בהן את הסיגריות שכיבו, עליה להציבן בכניסות לקניון, לכל היותר, אך לא בשטחים הציבוריים שבתוכו. ההיבט השני הוא עבודה שעובדים מטעם הנתבעת... נוהגים לעשן בתחומי הקניון. אין ספק שבכל הקשור לאכיפת איסור העישון, מצויים בידי הנתבעת כל האמצעים לאסור את העישון על מי מעובדיה ועובדי קבלניה, ובמיוחד אלה המוצבים כאנשי בטחון או שומרים. העובדה שעובדים כאלה צולמו מספר פעמים בידי התובע כשהם מעשנים ברחבי הקניון מובילה למסקנה שהנתבעת לא עשתה די על מנת לאכוף את האיסור. אין ספק שהעובדה שעובדים המזוהים עם הנתבעת מעשנים בתחומי הקניון משדרת שדר הפוך מרוח החוק למבקרים בו."


 א 050433/07 דוביצקי נ' דיזינגוף קלאב בע"מ ואח'

התובע, אבי דוביצקי, הגיש תביעה כנגד מפעילת מועדון הכושר "שייפ" (להלן: "המועדון"), הממוקם בתוך דיזינגוף סנטר, וכנגד עובדת המועדון הילה נחום. לטענת דוביצקי, עובדי המועדון, בו נהג להתאמן, ובהם הילה נחום, עישנו באופן קבוע בכניסה למועדון ובמתחם בית הקפה "ארקפה" הסמוך. פעולה זו אסורה לפי החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים, מכיוון שהמועדון ממוקם בתוך הקניון, בו גם אסור לעשן.
דוביצקי תבע את העובדת המעשנת על הפרת החוק, ובנוסף, את המועדון על כך שאפשרה לעובדיה לעשן בניגוד להוראות החוק ולא מנעה את הפרתו.

בית המשפט קבע כי אין חולק על כך שהילה נחום הפרה את החוק ונדרש לשאלה האם הפרת החוק מצידה מקימה עילת תביעה אזרחית כנגדה.
בית המשפט קבע שלאור הלכת אירית שמש קמה לתובע עילת תביעה אזרחית ישירה כנגד אדם המפר את החוק. זאת, בנוסף לסוגיה העונשית.
לדברי כב' השופט עודד מאור:
"העישון גורם נזק בריאותי כבד למעשנים, ולסובבים אותם הנאלצים לשאוף את עשן הסיגריות. מטרת החוק למניעת עישון היא למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות. לגישתי, בעת פסיקת פיצוי בגין הפרת החובה החקוקה, ראוי לפסוק פיצוי הולם, וזאת אף ללא הוכחת נזק, על מנת להרתיע את עוברי העבירה ואת הרבים, ועל מנת לחזור ולהשריש את הנורמה הברורה שנקבעה על ידי המחוקק. אין המדובר בעניין של מה בכך אלא בענייני בריאות עסקינן, וראוי ליתן לעניין זה משקל בעת פסיקת הפיצויים. ייאמר באופן צלול וברור – מעבר לסנקציה הפלילית לה צפוי העובר על הוראות החוק למניעת עישון, יהא אף צפוי לסנקציה אזרחית, ובית המשפט יפסוק פיצוי ראוי בגין מעשיו אלו הפוגעים בבריאות הזולת".

בנוסף, ציין בית המשפט את חובת הרשויות לפעול לאכיפת החוק: "משקבע המחוקק הוראה ברורה, ראוי שראשי הרשויות המקומיות יפעלו באופן נחוש, נמרץ ומיידי להסמכת מפקחים לאכיפת החוק, ויפעלו בנחישות לשמירת בריאותו הציבור. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם מעשי  יחידיה, הבוחרים להתעלם – לעיתים אף במפגיע – מהוראות החוק למניעת עישון."

לגבי אחריות המועדון, קבע בית המשפט כי מאחר והפרת החוק נעשה מחוץ למתחם המועדון, אין לבעלי המועדון שליטה על הנעשה ולכן אין להטיל אחריות על מעשי עובדיה. בית המשפט שולל את הטענה כי המועדון סייע בהפרת החוק בכך שלא אסר על העובדים לעשן בשטח הקניון וקבע שלא ניתן להרחיב את שליטתו ואחריות של המעביד מעבר לתחום מקום העבודה.

על כן קבע בית המשפט כי על הנתבעת הילה נחום לפצות את התובע בסכום של 1,000 ש"ח.


לקריאת פסקי הדין:

 פס"ד שמש נ' פוקצ'טה
 פס"ד סלע נ' אגאדיר
 פס"ד רותם נ' קפה נטו
 פס"ד פלד נ' הנהלת הדיזנגוף סנטר
 פס"ד בן ארי נ' ארומה
 פס"ד סימן טוב נ' אוויטה
 פס"ד אופיר נ' מרתה
 פס"ד מושקוביץ נ' חצר המלכה
 פס"ד דה בר נ' קופת חולים לאומית
 פס"ד אידיסיס ואח' נ' אדום בר בע"מ
 פס"ד דוביצקי נ' דיזינגוף קלאב ואח'
 הורדת פסקי הדין כקבצים
פס"ד מדינת ישראל נ' אשמורת

לחץ כאן לפרטים נוספים

פס"ד קסם מילניום נ' מיקדן ספנות

לחץ כאן לפרטים נוספים

פסד קומלוש נ גדסי תבניות

לחץ כאן לפרטים נוספים

פסד קרמר נ' הביטוח הלאומי

לחץ כאן לפרטים נוספים




דו"ח שר הבריאות על העישון לשנת 2015


החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים


תכנית משרד הבריאות למאבק בעישון - דו"ח הוועדה הציבורית לצמצום העישון ונזקיו


















אוויר נקי

לציבור הגולשים: המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מסודר אצל עורך-דין. הסתמכות על מידע זה ועל נכונותו הינה באחריות הגולשים בלבד.

[חזור למעלה]